נשבעת שלפעמים אני מרגישה הכי מוזרה בעולם
אני מדברת שפה שונה מכל העולם.
כמעט כל אישה שאני פוגשת, תלמידות, חברות, פקידות קבלה (לא, לא כולן כמובן.. יש לי טאקט)….
אני מתחילה את השיחה ב "איזה שלב במחזור את? איזה יום? איך אני פוגשת אותך?"
יש כאלה שמסתכלות עליי בפרצוף של "מה שאלת אותי עכשיו?! מה נסגר איתך שאת שואלת אותי שאלה כל כך אינטימית?!" (הן חושבות ששאלתי על הווסת, כי מחזור זה הדימום בעינהן 
ויש כאלה שהפנים שלהן נהיות מוארות מהשאלה
"ואוו מעולם לא שאלו אותי את השאלה הזאת ולא חשבתי על זה… איזו שאלה מעניינת, תני לי לחשוב.."
אנשים לא מבינים שזו השאלה הראשונה שכולכם, גברים ונשים, צריכים לשאול כשאתם פוגשים אישה בגיל הפוריות!
השאלה הזאת יכולה לחלוטין את הדינמיקה בשיחה.
כי כל אישה בגיל הפוריות נמצאית במחזור אין סופי שבנוי מ2 שלבים.
עוברת משלב לשלב בגלגל אינסופי שמסתובב בתוכן 40 שנה!
ובכל שלב הגוף שלה מייצר הורמונים שונים שהיא לחלוטין נתונה לחסדיהם!
הם משפיעים לה על איך שהיא רואה את העולם, מתקשרת, על איך שהיא חושבת, על איך שהיא קולטת ומעבדת מידע, מה רמת האנרגיה שלה, על איך שהיא מרגישה, מה החשקים שלה ואפילו על איך שהיא נראית ומריחה! (נשבעת!)
כשאתם יודעים באיזה שלב היא עכשיו, אתם יודעים כמה היא מסוגלת להכיל אותכם, ואם אתם יכולים להכיל אותה. אתם מתחילים להבין אחד/ת את השנייה עוד לפני שהשיחה התחילה, ותגיעו לתוצאות הרצויות לכן מהמפגש בינכם בצורה הרמונית יותר לכולם!
זה הבסיס של השפה שכולכם צריכים לדעת ולשנן מעכשיו:
שלב פוליקולרי – השלב בין הדימום לביוץ. 
בשלב הזה ההורמון הדומיננטי (בין היתר) בגופה הוא אסטרוגן.
אישה שנמצאית בשלב הזה, נמצאית ב"גיאות שלה"! היא בעלייה!
כשהיא אומרת לכם שהיא פוליקולרית, זה אומר שהיא שמחה, מעוררת, במצב רוח טוב סלחני וזורם, היא פתוחה לרעיונות והם זורמים ממנה בקלות, יש לה השראה, היא פתוחה לכיף והרפתקאות, היא פתוחה להקשיב ולהכיל אותכם, פתוחה לצאת, היא רהוטה, שנונה ופרודקטיבית יותר..
היא מתמלאת באנרגיית חיים,
ו.. היא רטובה וחרמנית יותר!
בשלב הזה ההורמון הדומיננטי בגופה הוא פרוגסטרון..
אישה שנמצאית בשלב הזה, נמצאית ב"שפל" שלה. היא בירידה והתכנסות.
כשהיא אומרת לכם שהיא לוטאלית, זה אומר שהיא מהורהרת.. שהקצב הפנימי שלה ירד. שלוקח לה זמן למצוא את המילים הנכונות.. הן נתקעות לה לפעמים.
שהיא מכונסת ומשובללת יותר. שהיא רגישה מאוד, אז תהיו גם רגישים במילים ובמגע שלכם. תהיו סבלניים יותר.
נעים לה יותר במפגשים אינטימיים ממסיבות רועשות, והיא תהיה יותר בהתבוננות ושקט.
בתכלס, אין לה כוח כל כך להכיל אותכם, ואין לה סבלנות לבולשיט.
תאטו את הקצב שלכם מולה ואל תעמיסו עליה. הפרודקטיביות שלה צריכה לרדת.
היא יותר צריכה שתכילו אותה, ש"תערסלו" אותה. תאפשרו לה להניח עליכם את הראש לליטוף וחיבוק, אם היא מבקשת כמובן..
לפעמים גם לא נעים לה בגוף שלה, והדמעות עומדות לה בקצה הגרון..
לפעמים היא גם עצבנית, זועמת, או קצת בדיכאון, מלנכוליה.
וזה לא שהיא כבר לא חרמנית ומינית, אבל המיניות שלה משתנה לחלוטין, קצת יורדת, וצריך לדעת איך לגשת ולהדליק אותה.
איזה מדהים היה יכול להיות בעולם אם כולנו היינו דוברים את השפה הנשית, אה?
הכל היה פתאום קרוב, רגיש ומדויק יותר.
ואנחנו הנשים, היינו יכולות לרפא את עצמינו ואת כל מערכות היחסים שלנו.
אבל כדי לדבר את השפה הנשית הזאת, ולהיות מסוגלות לענות לשאלות האלו כששואלים אותכן,
קודם כל אתן, נשים, חייבות ללמוד אותה!
זו השפה של הגוף שנולדתן איתו.
הגוף מדבר אליכן כל הזמן, ועד שלא תלמדו את השפה שלו, אתן עלולות ללכת נגדו ולהעמיד את עצמכן בסכנה בריאותית!.
(לא, ווסת כואבת וPMS קשה, שחלות פוליציסטיות, אנדומטריוזיס וכ'ו..
זו לא גזירה משמיים ואתן לא צריכות להתרגל לזה! )
תרצו או לא, זה לא משנה.
אתן נתונות לחסדי ההורמונים המחזוריים שלכן!
את השפה הבסיסית הזאת היו צריכים ללמד אותנו בשיעור חינוך מיני בבתי ספר.
זה פשע בעיניי שלא לימדו אותנו את זה!
היום כאישה בוגרת, את צריכה לדרוש את הידע הזה בעצמך.
הרופאים, ההורים, הדודות, הסבתות, החברות, לא ידעו ללמד אותך את זה.
גם אותן אף אחד לא דיבר על זה.
אני מזמינה אותך ללמוד אותה איתי ועוד הרבה מעבר, עם שיטת המודעות לפוריות.
ללמוד איך למנוע ולתכנן הריון בצורה טבעית ויעילה כמו גלולות והתקנים,
ללמוד להתחבר לקצב הפנימי האישי הכי מדויק שלך,
ללמוד להיות הרופאה והמאבחנת שלך ולהוריד את התלות ברופאים,
להכיר את הגוף שלך בצורה הכי אינטימית. גוף ונפש. את כל החלקים השלמים שבך.
ללמוד להתחבר לכל מחזורי הטבע והיקום דרך גופך המחזורי,
להכי את הקוד לעוצמה הנשית שנולדתת מקודדת לפיו,
להזכר שהפוריות שלך זו ממש לא רק ילודה-זו מערכת היחסים שלך עם עצמך!