אל תסתכלו על מחזוריות בשחור-לבן

זה לא שחור ולבן!

החיים הם ספקטרום שלם של צבעים!

דיי. בואו נציף את זה רגע.

אחד הShadows הכי גדולים כשלומדים מודעות לפוריות ובכלל על מחזור הפוריות שלנו,היא לקיחת התבונה הזאת לראיית החיים בשחור-לבן.

ככה אני "אמורה" להרגיש ביום, בשלב הזה במחזור.

ככה אני "אמורה" להרגיש כשיש לי אסטרוגן, או פרוגסטרון בגוף.

ככה אני "אמורה" להרגיש בווסת או בביוץ…

אני "אמורה" להיות מסונכרנת עם הלבנה…

אני "אמורה" להתאים את עצמי לתבנית של "מחזור קלאסי מושלם".

ובמקום לקחת את התבונה הענקית הזאת כעוגן מעצים לחיים,
היא מתקבלת מעוות כעוד אמצעי לחרדה אם אנחנו לא עומדות בסטנדרט ה"אישה המחזורית המושלמת".

עצרו נשים יקרות.
זו לא המטרה של שיטת המודעות לפוריות, ולעולם לא אלמד אותה כך. ההיפך!

שיטת המודעות לפוריות היא כלי גאוני. ה"אולר השוויצרי" לנשים.

להתבוננות, להבנה, לחיבור, לקבלת שליטה ואוטונומיה בגוף ובילודה, בצורה מדעית וטבעית, מבוססת ורוחנית מאוד כאחד, דרך הביולוגיה הנשית המחזורית שלכן.

כן. אנחנו גוף ביולוגי.
ואנחנו נתונות לחסדי ההורמונים המחזוריים במחזור הפוריות שלנו.
הם משפיעים לנו על הכל.
על איך שאנחנו רואות את העולם, על איך שאנחנו קולטות ומעבדות מידע, על התחושות, הרגשות, על החשקים, היצרים, ההשראה הביטוי והיצירה.
על רמות האנרגיה בגוף, על התפקוד של מערכת העיכול, מערכת העצבים, מערכת החיסון… הכל!

המערכת המתוחכמת הזאת היא חלק ממערכת גדולה יותר.
מהמכונה הכי מטורפת, מורכבת ועוצמתית בעולם – הגוף האנושי שלנו.
והגוף הזה הוא טכנולוגיה משוגעת, מלאה בקולטנים שקולטים מעבדים ופולטים מידע כל הזמן.
בצורה כימית, חשמלית, ואנרגטית, בהתאם לסביבה הפנימית והחיצונית שלנו.
בטכנולוגיה הזאת הכל משפיע, בורא ומקיים את החיים כמו שאנחנו חווים אותם.
הגוף על התודעה והרגש, והתודעה והרגש על הגוף.

הגוף הנשי קיבל צ'ופר, שידרוג גאוני!
מערכת הרבייה המחזורית שלנו!
שהיא לא רק רבייה וילודה –

היא מערכת ההנחיה שלנו.

המצפן.

עד כדי כך, שברפואה כבר הגדירו אותה כסימן החיוני החמישי שלנו.
בדיוק כמו לחץ דם, טמפ' גוף, נשימה, דופק. סימן שמתרגם את מצב הבריאות הכללית בגוף, הפיזי והרגשי.
ההזנה הפיזית, הרגשית והתודעתית שלנו מתורגמת אצל נשים מיד במחזוריות.
זהו הסימן הויטאלי ה5 והוא מתנה שרק נשים ביולוגיות בורכו בה.
חשוב להבין את הגוף שלנו ואיך היא עובדת.

אנחנו נושאות את הקליפה הזאת עד סוף החיים האלו.
ככל שנבין אותה ונקבל עליה שליטה, כך יהיה לנו קל יותר לברוא את עצמינו איתה ובתוכה.

לכן בשיטת המודעות לפוריות, אנחנו עובדות עם טבלה שאני מלמדת לרשום בה הכל,
וכמה שיותר מפורט,
כדי ש"מפת הסתרים" המחזורית תהיה בהירה.

אנחנו רושמות בה את סימני הגוף עצמו שמדבר דרכינו – טמפ' הגוף ביקיצה, נוזלי ומנח צוואר הרחם, כתם בתחתונים, תחושה בניגוב, תחושה בפתח הנרתיק ועוד…
אבל אני מעודדת לרשום גם את הרגשות, תחושות, חלומות..
וגם כל הזנה, כל מה שקורה בחיים עצמם, מתוך הבנה שהכל משפיע.
אוכל, אהבה ומלחמה, עבודה, שינה, סטרס, תרופות, טיולים, טיסות, עונות שנה, שלבי הלבנה, פעילות גופנית, גיל, שתייה, סמים, מחשבות…

כשהכל פרוש וניתן לקריאה וסינכרון בטבלה שלנו, ההקשרים וההשפעות מובנים.
אנחנו מבינות שאין מה להצמד לשום תבנית של

"אמור להיות".

"טוב-רע"

"שחור-לבן".

כי אנחנו משתנות בלי סוף יחד עם הסביבה הפנימית והחיצונית שלנו,
ויש משמעות והזדמנות בכל קשת התחושות והרגשות,
ואיזה כיף שהגוף שלנו מתרגמת אותנו ומדברת דרכינו, איזה מורה גדולה היא,
איזה כיף שאנחנו מבינות את זה ומעניקות לעצמינו לגיטימציה במקום להתנגד ולנסות להכניס אותנו לתבנית.

לדוגמא –

השלב הפוליקולרי

(הראשון, מהווסת עד הביוץ),

אנחנו מוצפות בהורמון אסטרוגן שמכין אותנו לביוץ ולפגישה מינית, להפרייה.
בגדול, ההשפעה של ההורמון הזה היא "מעוררת".

אבל איך זה מרגיש להיות מעוררת?

נשים שונות, במחזורים שונים, יכולות להגיש את העוררות הזאת שונה.
יש כאלה שירגישו עוררות של שמחה, התרגשות, חרמנות, אנרגיית חיים והשראה…
ויש כאלה שירגישו עוררות של חרדה, דפיקות לב מואצות, קושי לישון, בחילה ומיגרנה…
(במיוחד אם מתרחש משהו בחיים שגורם לסטרס).

השלב הלוטאלי

(השני, מהביוץ עד הווסת),

אנחנו מוצפות בהורמון פרוגסטרון שמכין אותנו לקליטת הביצית המופרית ולהריון.
בגדול, ההשפעה של ההורמון הזה היא "מרגיעה".

אבל איך זה מרגיש?

יש נשים שיחושו התכנסות ושלווה שקטה ונעימה.
האטה בקצב שמאפשרת להן תנועה והתבוננות רגועה וקלילה על החיים.
ויש נשים שזה שזה יביא אותן לPMS או PMDD… כבדות, מלנכוליה ואפילו דיכאון קליני.

למשל הווסת.

יש כאלה שיחוו אותה כשקט אחרי הסערה.
סופסוף תחושת הקלה ו"פינצ'ור" אחרי השלב הלוטאלי הסוער.
ויש כאלה שיחוו אותה דווקא כסערה אחרי השקט.
כזמן הכי מכונס ורגיש וכואב.

ובין 2 הקצוות האלו יש עוד ספקטרום שלם של הורמונים, צבעים, מצבי כוכבים, ואירועי חיים שמשפיעים על קשת הרגשות והתחושות שאנחנו יכולות לחוות.

כל אלה אגב, גם יכולים להקדים, לדחות או לבטל לנו לחלוטין את הביוץ, הווסת ואת אורך השלבים המחזוריים!!!
כשאורך השלבים משתנה, גם הסנכרון שלך ללבנה, וההשפעה שלה עלייך יכול להשתנות.

וזה בסדר.

וזה הרמוני מבורך ומדויק בדרכו.

המודעות המתגברת בשנים האחרונות למחזוריות האישה, ולסנכרון שלה למחזורי הלבנה,
הרצון לחיבור לטבע ולקבלת מודעות ואוטונומיה על מחזור הפוריות והילודה, מרגש אותי מאוד.

אני אומרת על כך – הללויה!

אבל המחשבה שמעקב באפליקציה מספיקה למודעות ושליטה בפוריות,
מרדף אחרי סנכרון מגניב כמו בספרים והמיתוסים,
מחזור מושלם של 28 יום.
ביוץ בלבנה מלאה.
דימום בירח מולד…

סלחו לי, זה בולשיט.

זה "עיקוף רוחני".

לא ככה עושים את זה.

שיטת המודעות לפוריות היא היחידה היום שמביאה לכן את המודעות, לא רק בצורה הוליסטית
אלא גם מדעית ומדידה.

אנחנו לא מנחשות בה ולא מתבססות על תחושות, פירורי מידע, מיתוסים טרנדיים ואפליקציות.
אנחנו עוקבות, בודקות ומתבוננות בגוף עצמו, ורושמות ומסנכרון את המידע בצורה מהימנה.

זו תורה, שפה שלמה שמאחדת בין החומר, המדע, הגוף – לרוח.

לתבונה עתיקה שפוזרה, עוותה ודוכאה ועכשיו חוזרת בצורה הוליסטית, מדעית, יעילה ומדידה,
כדי להעניק לך אוריינות גוף ונפש חזקה.
שליטה ותחושת העצמה מבוססת מגופך המחזורי הפורה.

בין אם המחזור שלך הוא "בדיוק לפי הספר" ובין אם הוא לא,

המרדף אחרי "שלמות וסינכרון", הוא מיותר ולא ריאלי.

התחברי לגוף שלך ולימדי לקרוא ולפרש אותו בצורה נכונה ואמינה.

הבריאות והאיזון מגיעים ע"י הבנה וקבלה של כל החלקים השלמים בתוכינו, כמו שהם,

לא ממרדף אחר אידיאל לא ברור.

אני מאמינה שזו זכות מולדת של כל אישה להתחבר לתבונה הזו, והלוואי והיא תגיע לכולן.